חשיבותו של ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך הינו הסדר חוקי שחוקק בשנת 2016, במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"). ההסדר מבטא תפיסה חברתית המעמידה את רצון האדם במרכז, באמצעותו ניתנת לאדם האפשרות לקבוע מי יטפל בענייניו הפרטיים, ברגע שהוא עצמו לא יוכל עוד לעשות זאת.
הסדר זה נועד להוות חלופה הוגנת, ראויה ויעילה יותר מאשר פניה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס במקרים בהם נדרש סיוע וטיפול בחסרי ישע או בבעלי מוגבלויות. כידוע, פניה לבית המשפט מחייבת התערבות של המדינה בהליך, ולפיכך אורכת לרוב זמן רב, דורשת השקעת משאבים ומחייבת מנגנון פיקוח שוטף שחל על האפוטרופוס שהתמנה על ידי בית המשפט.
ייפוי כוח מתמשך מייתר את הצורך בפנייה לבית משפט, כך שהאדם הממנה יכול בעצמו למנות מיופה כוח אשר יהיה אחראי על ענייניו. מיופה הכוח חייב להיות אדם מעל גיל 18.
לאור החשיבות והרגישות הטמונים בהטלת האחריות על מיופה הכוח ועל הממנה, החוק קובע כי ייפוי כוח מתמשך חייב להיערך, להיחתם ולהיות מאושר על ידי עו"ד מוסמך שעבר הכשרה ספציפית בנושא.
מדוע נעדיף ייפוי כוח מתמשך על פני מינוי אפוטרופוס?
1. הגדלת היקף האחריות
החשיבות המרכזית של ייפוי הכוח המתמשך היא הרחבת אחריותו של מי שמונה ע"י חסר הישע / בעל המוגבלות. בניגוד למינוי אפוטרופוס, אחריותו של מיופה הכוח רחבה באופן משמעותי לעומת האחריות המוקנית לו, כאשר מינויו הוא מטעם בית המשפט.
כמו כן, ההסדר קבע כי הממנה רשאי להגדיר פעולות ספציפיות שיחולו על מיופה הכוח, מרגע שהממנה הופך בלתי כשיר. לדוגמה: הממנה רשאי להגדיר את כלל העניינים שברצונו שיטופלו ע"י מיופה הכוח , החל מענייני רווחה, דת, סיפוק צרכים יומיומיים, וכלה בעייני בריאות.
הממנה רשאי לחלק את האחריות בין מיופי כוח שונים בהתאם לשיקול דעתו, כך שלכל אחד תהיה אחריות על תחום נפרד. כך למשל, אחד ממיופה הכוח אחראי על הפן הכלכלי בלבד ואחר על הפן הבריאותי בלבד. בניגוד למינוי אפוטרופוס אשר אחראי על כלל ענייניו של האדם, אפשרות זו מקלה על מיופי הכוח ומחלקת את הנטל בין כמה אנשים.
בנוסף, הממנה יכול לבחור באופן אישי מי יהיה אחראי על ענייניו האישים, על בסיס מערכות יחסים משפחתיות או חברתיות. כפועל יוצא מכך, קיימת ודאות בנוגע למיופה הכוח, בניגוד למינוי אפוטרופוס ע"י ביהמ"ש אשר בוחר את האפוטרופוס על בסיס שיקוליו בלבד.
2. פשטות ההליך ויעילותו
לפני חקיקת ההסדר, הדרך היחידה לדאוג לעניינו של הממנה הייתה באמצעות מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט. פנייה לבית המשפט בנוגע למינוי ולהטלת אחריות, לוקחת לעיתים קרובות זמן רב וכרוכה בהליכים מייגעים הדורשים מידת השקעה רבה.
ההסדר הרחיב את גבולות האחריות האישית של הממנה והקנה למיופה הכוח את האחריות האישית לטפל בעינינו של הממנה, ללא צורך בפניה לבית המשפט. בכך ההליך נהיה פשוט ויעיל יותר, ומונע עיכובים וסרבולים מיותרים.
3. חיסכון כלכלי
אף שקיימת השקעה כלכלית ראשונית לצורך עריכת ייפוי הכוח על ידי עו"ד, ניתן לראות כי לטווח ארוך ההסדר חוסך עלויות רבות ואינו כרוך בתשלומים נלווים, כגון אגרות, עמלות, ייצוג, וכו'.
לסיכום
נראה כי ההסדר מהווה תחליף ראוי לפנייה לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס. ההסדר מרחיב את היקף האחריות של מיופה הכוח ומקנה ביטחון וודאות לממנה. בנוסף, ההסדר יעיל, הוא חוסך בעלויות נלוות, במשאבים ובזמן יקר.
** האמור לעיל מובא כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
משרד עורכי דין גלית זמיר